22. 1945, האגנר הוּטֶה

נתיב העכברושים | 164 פבליקובסקי, שהיה עתיד להתנגד להחלפתם של 300 רופאים נאצים כלואים ברופאים יהודים ששוחררו זה עתה ( "הקתולי רואה ביהודי, באורח עקבי, מתנגד לאמונת אבותיו" ) , גם היא לא עזרה . עד מהרה נאלצה המשפחה לעזוב את בית החווה בתומרסבאך, שהושב לבעליו הקודמים, המושל לשעבר רהרל . "נכס שאינו מושתת על צדק לעולם אינו משגשג", הודתה שרלוטה, אך עשתה זאת רק שנים רבות לאחר מכן . הארכיון שלה שתק לחלוטין בכל הנוגע להליכים פליליים שנפתחו נגד אוטו בבתי המשפט המקומיים — "מקום הימצאו הנוכחי של הנאשם אינו ידוע", ציין מסמך של בית המשפט — ולשופטים שהכריזו שהוא אשם בביצוע פשעים בתחום הרכוש . בית החווה נתפס, ושרלוטה לא שמרה אצלה דו"ח של הממשל הצבאי האמריקאי בעניין, וגם לא מאמר ב"וינר צייטונג" . לאחר שפונתה מביתה האהוב, היא מצאה ארבעה חדרים בבית הארחה ליד תחנת הרכבל התחתית של צל-אם-זה, לשם עברה המשפחה עם סבא יוזף והדודה אילזה . ה"רייך בן אלף השנים" נפל מוקדם משום שהאויב פלש מהר מדי, כתבה שרלוטה . היא התחלחלה מ"צבא הפליטים" שזרם ממזרח, נרדף בידי הרוסים שהיו "גרועים מהוונדלים ומההונים" . טענות רבות שפשטו...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ