18. 1944, למברג

| 135 שלטוש סימני השינוי ניכרו בכול בשעה שהצבא הגרמני נסוג בכל רחבי אירופה . מעשי התנגדות — והצעדים בסגנון בוכנייה שננקטו בתגובה — גברו מיום ליום . באביב דיווחו העיתונים על אירועים שהתרחשו ברומא בסוף מרס : אנשי גדוד המשטרה בּוֹצֶן של הס"ס הותקפו על ידי פרטיזנים כאשר שרו את "שיר הורסט וסל" בעודם צועדים בווייה רזלה ברומא . שלושים ושלושה חיילים מהטירול נהרגו . כפי שקרה חמש שנים קודם לכן בבוכנייה — וכפי שקרה באינספור אירועים מהסוג הזה בכל אירופה שתחת הכיבוש הנאצי — הגרמנים מיהרו לגמול על ההתקפה : עשרה איטלקים יוצאו להורג על כל חלל גרמני . 335 אזרחים איטלקים נעצרו, נלקחו למערות אַרדֶאָטינה בדרום רומא, והוצאו להורג . בעוד הצבא האדום מתקרב והולך, שרלוטה התכוננה לעזוב את למברג, וארגנה תה מנחה לפרידה . ולדיסלב, משרתה האוקראיני האהוב, הציע לה לקחת מהווילה את הפריטים היקרים ביותר, גם אם לא היו שייכים לה, כדי למנוע את נפילתם בידי הסובייטים . שנים לאחר מכן היא אמרה לבנו הצעיר של אוטו שההצעה היתה בלתי מתקבלת על הדעת . "הייתי ברורה מאוד, ובכל האמור לחפצים שלא היו שלנו אמרתי : 'כל מה שלא שייך לי, נשאר...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ