| 101 שלטוש הביעו את התנגדותם, אך אוטו סירב לכל הפניות בעניין . הוא אמר לכומר של הכנסייה שיש לו מזל שאוטו לא הכליל את הכנסייה בתחומי הגטו . לא-יהודים אחדים בחרו להישאר בגטו . תדיאוש פנקייביץ' המשיך להפעיל את בית המרקחת שלו, "אפטקה פד אורלם", בכיכר זגודי . הוא היה עד לתוצאות של הצו של אוטו . "גירושים לא אנושיים, פשעים מפלצתיים ושחיקה מתמדת בכבוד האנושי ובכבוד העצמי של תושבי הגטו" . התיאור הזה הזכיר לי קטע מהספר "קאפוט" . הספר, פרי עטו של העיתונאי והסופר האיטלקי קוּרציוֹמָלָפַּרטֶה, ראה אור ב- ,1944 שנתיים לאחר שמלפרטה ביקר בפולין הכבושה מטעם העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", ביקור שבמהלכו נראה שפגש את בני הזוג וכטר . "ארוחת ערב עם וכטר", הוא תיעד ביומנו בינואר 1942 . "אשתו מקבלת את פנינו", הוא כתב, בבית כפרי מהודר על גבעה, כשמונה קילומטרים מקרקוב . "אישה יפה", הוא העיר . "גם וכטר וינאי, למד בבית ספר בטרייסטה, דובר איטלקית" . דבריו של העיתונאי נראו לי עובדתיים, תיאור בלתי אמצעי . "קאפוט" כתוב בסגנון עיתונאי, על בסיס התרשמות ממקור ראשון, כמו שמבהירים היומן של מלפרטה ושלושת המאמרים שפרסם ב...
אל הספר