| דליה פלדהיים 262 לאחר מכן הוא עזר לה למסגר מחדש את הרגשות באופן חיובי כשאמר, "אני מבין שהדבר הזה חשוב לך מאוד, ואת מתוסכלת מזה שלאחרים זה לא חשוב באותה מידה . בואי נעבוד יחד ונראה מה אפשר לעשות ואיך אני יכול לעזור . " הרגשות שהעובדת שלו הביעה נראו וקיבלו הכרה, הוא עזר לתת שם לרגשות שלה והראה התגייסות כדי לעזור לה והיא הייתה מרוצה מהאמפתיה ומההבנה שלו . הוא חש שהרעיון של להנהיג עם הלב נתן לו כלי מוחשי שהוא יכול להשתמש בו . אולם ההערה המתגמלת ביותר הגיעה באופן בלתי צפוי מאדם שהתקשר אלי כדי לומר שהוא צפה בהרצאה שלי והבין שהוא לא מנהל נחמד במיוחד . הוא אפילו כינה את עצמו "מתעמר משתקם" הוא ביקש ממני להמשיך ולהפיץ את המסר של להנהיג עם הלב, לעזור לקורבנות לתבוע לעצמן כוח, אבל גם לעזור למתעמרים, כמוהו ממש, להציל את עצמם ! קיבלתי גם הערה אחת שבלטה יותר מאחרות . זה היה ממישהי שלא הסכימה עם התיאוריה שלי . ההערה הזאת הגיעה מאשת מיתוג אישי מצליחה ומוכרת מאוד . היא התמחתה בלימוד גברים ונשים איך לקיים את הנוכחות הניהולית שלהם ולהגיע למיתוג אישי . היא אמרה שהבעת רגשות בעבודה פוגעת בתדמית שלך, גורמת ...
אל הספר