| 311פרבפעסיחה ובובי מנסלי ג'ים רכן לפנים, הציע לי קופסה של ממחטות נייר, וכשנרגעתי קצת, הוא הסתכל עלי ישר בעיניים ואמר לי משהו שאזכור תמיד : "דליה, אל תהיי לעולם נבוכה מזה שאת בוכה במשרד . זה סימן לכך שיש בך תשוקה לעבודתך, ותשוקה זאת היא כוח-העל שלך ! " ואז הוא הוסיף, "ואם אי-פעם תעבדי במקום שלא יעריך את זה, תעזבי — לא מגיע להם שתעבדי אצלם . " וואו . באותו רגע הרגשתי כל כך מועצמת . ב- 17 השנים הבאות בפרוקטר אנד גמבל היו לי מנהלים רבים כמו ג'ים שטיפחו אותי והאמינו בי ( לפעמים יותר ממה שאני האמנתי בעצמי ) , וקטפתי בשבילם את הירח . הקריירה שלי צמחה מחיל אל חיל . אהבתי את מה שאני עושה, הייתי טובה בזה ופרחתי ! אבל רק כשהגעתי לנקודה הנמוכה ביותר בקריירה שלי הבנתי את החשיבות של מה שג'ים אמר, וכמה זה חשוב להנהיג כמו עצמי — להנהיג עם הלב . החלטתי לעזוב את הנוחות של פרוקטר אנד גמבל אחרי 17 שנים . בחברה היו זקוקים לי בז'נבה, אבל בעלי, דרור, בדיוק פתח חברת היי-טק משלו . והיה לי חשוב לתמוך בתפיסת הקריירה הזוגית שלנו . כמו כן חשתי שאני מוכנה לתפקיד סמנכ"לית השיווק הגדול הבא . לא היה קל לעזוב את פרוק...
אל הספר