| 115 היור ה לניירות פרך יתל אייי חוק ניירות ערך היה מבוסס על דוקטרינת הגילוי הנאות . אין הוא קובע תנאי מינימום לחברה שמבקשת למכור את מניותיה לציבור . לפיכך, בדיקת תשקיף ההנפקה על ידי רשות ניירות ערך הצטמצמה בטיב הגילוי ולא בטיב החברה המנפיקה . הבורסה ראתה שאיכות החברות המבקשות לרשום את מניותיהן למסחר יורדת וגם חברות שאין להן עדיין כל ״רקורד״ עסקי מנסות לנצל את הגאות בשוק המניות . החוק נתן לבורסה שיקול דעת לעניין רישום ניירות ערך למסחר, אם כי לא הסמיך אותה במפורש להתנות רישום חברה למסחר בעמידה בתנאי מינימום מסוימים . עם זאת, סברנו שקביעת תנאים כאלה דרושה להגנה על ציבור המשקיעים שבתקופת הגאות היו מוכנים לקנות מכל הבא ליד . הכללים שנקבעו חייבו את החברה המנפיקה להיות בעלת ותק מינימלי בעסקים, שלא תהיה חברה מפסידה ושתונפק כמות מינימלית אשר תאפשר מסחר סדיר . כפי שהזכרתי לעיל, הנפקות של חברות חדשות באות בעקבות עליות שערים בבורסה . העליות משקפות קיום ביקוש לניירות ערך, ביקוש המאפשר תמחור אופטימי של מניות החברות המנפיקות . בשנת 1977 היתה התשואה הריאלית למניות % 6 . 34 ( ושל מניות הבנקים % 4 . 4...
אל הספר