יאללה | 210 "בואי נעשה תרגיל," אני אומרת לה והיא, כמכורה להתפתחות, מתלהבת כמו ילדה . "תני ציון לשנה שחלפה," אני מבקשת ממנה . "מה ציון ? אנחנו בסך הכול בחודש מרץ . " "או-קיי, אז תני ציון לשנה שחלפה ממרץ למרץ . " גלגלי המוח שלה מתחילים לעבוד, היא זזה בכורסה, שמה יד על הפה, מגרדת בעורף, מחליפה את שיכול הרגליים . "תקלילי," אני אומרת לה, "זה לא באמת כזה חשוב . מה הציון שמגיע מבחינתך לשנה שחלפה ? " " 5 . 8," היא אומרת ואז משנה את דעתה . "אה, בעצם 9 . " "יפה," אני מושכת את הצליל של הפה בהתפעלות . היא מחייכת בגאווה . "מעניין אותי מה היה גורם לך לתת 10 לשנה שחלפה . " היא נראית מופתעת . "מה אם היית עושה אחרת היה גורם לך לתת 10 ? אילו דברים שהיית משנה בעצמך היו גורמים לך להעלות את הציון של השנה ? " "טוב, זה קל," היא שולפת את התשובה ממש מהר : "אם הייתי יותר אותנטית . "אם הייתי פחות מְרצה אחרים . "אם הייתי מקשיבה לגוף שלי ואוכלת כמו שצריך . " "יופי," אני אומרת לה . "עכשיו, בואי נתרגל סליחה . קחי כל משפט שאמרת ותגידי לעצמך שאת סולחת לך, תגידי 'אני סולחת לך שאת לא מספיק אותנטית . '" והיא, שיודעת לעשו...
אל הספר