יאללה | 92 תקוע שישה שבועות בצבא . אבל החלטתי שלא לוותר לעצמי, ידעתי שבטוח יש שלושה דברים כיפיים מובנים מאליהם שאני לא רואה . ביום הראשון כתבתי שלושה דברים כיפיים שמחכים לי מחר : 1 . לאכול ארוחת בוקר עם המשפחה 2 . לדבר עם אחותי בטלפון 3 . להקשיב לשיעור בשיטת ימימה . למחרת כתבתי : 1 . ללכת למכולת ( בואו נודה, זה היה אחד מרגעי השיא בתקופה ההיא ) 2 . לעשות פאזל עם הבנות 3 . האיש שלצידי עובד מהבית ולכן הוא נשאר לצידי . במשך חודשיים כתבתי בכל יום, ובכל יום זה נעשה יותר קל ובכל ערב זה ממש שימח אותי וממש גרם לי לחכות ליום שלמחרת . כשהחיים חזרו למסלולם, הפסקתי עם ההרגל הכיפי הזה, כי כבר לא הייתי צריכה אותו . השבוע, ביום ראשון, כשהתכוננתי לסדנה של הבוקר, שמתי לב שהתאריך הוא האחד בחודש, והצירוף הזה של יום חדש ושבוע חדש וחודש חדש מצא חן בעיניי וגרם לי להיזכר בהרגל ההוא, אז תוך כדי התכוננות לסדנה שאלתי את עצמי אילו שלושה דברים כיפיים מחכים לי השבוע . זה הקטע עם התודעה שלנו, היא כזאת פתיה, מה שנבקש ממנה לחפש זה מה שהיא תחפש . אז אילו שלושה דברים כיפים מחכים לי השבוע ? זה היה קל : נזכרתי שקבעתי דייט...
אל הספר