ההוראה כסיפור 76 הדומיננטי נוטה להדגיש את הקוגניטיבי על חשבון הרגשי, הסתמכות על היבטים מסוימים של צורת הסיפור לתכנון ההוראה יכולה לאפשר לנו להשיג איזון טוב יותר . התוצאה בפועל של עניינים מופשטים כאלה היא גישה טובה יותר לחומר עבור הילדים ומעורבות רבה יותר בו . מובן שהסיפור שאני עוסק בו כאן הוא לאו דווקא מהסוג הבדיוני הטיפוסי, אלא משהו קרוב יותר למה שעורך עיתון מתכוון אליו כשהוא שואל את הכתב שלו, "מה הסיפור פה ? " העורך מבקש תיאור של האירועים המסוימים המוטמעים בהקשר יותר מופשט כלשהו, שאותו הקוראים כבר מבינים . העורך בעצם רוצה לדעת איך הפרטים משתלבים בקונפליקט בינרי מסוים : איך הפרטים האלה מעניקים נפח לסיפור המתמשך של טוב מול רע, או ביטחון מול סכנה, או ימין מול שמאל, וכדומה . שאלתו של העורך היא שאלה על האופן שבו יש להפוך את הידע המסוים הזה למשמעותי ומרתק עבור הקוראים . לכן, כשאני מקדם שימוש בחלק מהמאפיינים של צורת הסיפור, הדבר נועד להפוך ידע חדש למשמעותי ומרתק עבור ילדים . םיפ ריסת מופ ר , יודיס 77 אם כך, ארצה לבנות לתוך המודל שלי כמה אמצעים לביסוס קצב דמוי-סיפור, לפחות במידה מסוימת . זה ...
אל הספר