קצב הסיפור

ההוראה כסיפור 50 מניעים את הסיפור הלאה . כל פריט שכזה מאפשר לעניין להתרופף, ואם קיימים יותר מדי כאלה אנו מפסיקים לקרוא, או לצפות, או להקשיב . על השאלה "מה קרה אחר כך ? " צריכים לענות אירוע או פעולה שמובילים אותנו לקראת סיבוך כלשהו או פתרון של הקונפליקט שהוצב בהתחלה . אם כך, ברמה הפשוטה ביותר לסיפורים יש קצב . הם מייצרים ציפייה בהתחלה ; זאת מתוארת ביתר פירוט או מסתבכת באמצע, ובסופו של דבר היא מתגשמת . סיפורים קשורים מתחילתם ועד סופם על ידי סיפוק הציפייה שהוצבה בהתחלה . כל דבר שאינו תורם לקצב הזה או אינו מתאים לו אינו רלוונטי לסיפור ויש לנפותו . אם בסינדרלה היינו עוקבים אחרי אחת האחיות המכוערות בשגרת היומיום שלה, במילוי מטלותיה, הסיפור היה מתרופף : אירועים שכאלה אינם רלוונטיים לפתרון הקונפליקט המסוים שהוצב בתחילת הסיפור . אם כן, אנו יכולים לראות עקרון רב עוצמה של קוהרנטיות וקריטריון לבחירת מה שרלוונטי הפועלים בכל סיפור טוב . סיפורים כאלה אוחזים בנו בקסמם כל עוד כל םיפ ריסת מופ ר , יודיס 51 האירועים דבקים בקצב הבסיסי ומניעים אותו קדימה . אם נחשוב על ההוראה לאור העקרון המכונן הזה של סיפורי...  אל הספר
מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה

כנרת, זמורה דביר בע"מ