דמי ן ןמידה 39 מיכולות הדמיון המפותחות במיוחד של הילדים, ומצורות הלמידה האנרגטיות להפליא שבהן הם משתמשים ללא הרף ושניתן לראותן ביתר קלות כאשר מפנים את המיקוד לפעילויות דמיוניות . פרקטיקות הוראה ותוכניות לימודים הנגזרות ממחקר הרואה את דמיונו של הילד כבלתי רלוונטי במידה רבה ללמידה, אינן בנויות לעשות שימוש ביכולות הדמיון של הילדים, או לפתחן . מה שאני רוצה לומר הוא לא שאנו צריכים להגדיל את נפח הפנטזיה בתוכניות הלימודים בבתי הספר . אחרים מיטיבים לטעון בזכות השימוש באמנויות בכללותן למטרה זו . מה שאני טוען הוא שלטובתם החינוכית של הילדים עלינו לבנות מחדש את תוכניות הלימודים ושיטות ההוראה שלנו, לאור דימוי עשיר יותר של הילד כבעל דמיון, כמו גם כחושב לוגי-מתמטי . מה שאנו מכנים דמיון גם הוא כלי למידה — בשנים הראשונות של הילד הוא אולי האנרגטי והעוצמתי ביותר . בהשפעת עקרונות האד-הוק שבהם דנתי נוצרו תוכניות לימודים ושיטות הוראה שהדירו חלק גדול מהעושר של החוויה האנושית שלילדים יכולה להיות גישה ישירה אליו . הנוקטים את שיטות ההוראה האלה עושים ההוראה כסיפור 40 זאת משום שחוויה אינטלקטואלית כה עשירה אינה יכ...
אל הספר