פרק 36

| 277 אם וארץ שתקופה הסתיימה לה . טוב שיש טקסים . הם הופכים את הסיום לברור וחתוך, אך גם מרככים אותו . הזדרזתי . בעוד פחות משעתיים עליי להיות במשכן הכנסת לטקס ההשבעה של הנשיא הנכנס, הרצוג . לפני שהתלבשתי לטקס, הזמנתי ארוחת צהריים מהמערכת האוטומטית ששירתה את משרדי הממשלה בקריה, בפעם האחרונה . "סלט השוק," בחרתי והקשתי על "תוספות" . בדרך כלל אני מוסיפה גבינה מלוחה או חתיכת סלמון קטנה . סימנתי "וי" ליד הגבינה וגם ליד הסלמון, ובהחלטה של רגע גם ליד גרגרי החומוס והפטריות המטוגנות . "אני צריכה לנסות הכול אם זה היום האחרון שלי כאן," חשבתי . כשהשליח על הקטנוע המיושן הביא את הסלט, כבר הייתי דרוכה מאוד לקראת טקס ההשבעה . התיאבון חלף . לא הצלחתי לאכול הרבה מהסלט, ובטח לא מהתוספות המיוחדות שהזמנתי לכבוד יומי האחרון בבית הנשיא . שנתיים לפני כן, כשבוּבי הלכה לעולמה בגיל 82 "רבק'לה," שמעתי דאגה בקולה של אמא, "אל תשאלי . בוּבי לא מרגישה טוב . אישפזו אותה בשערי צדק . " "מה קרה ? " שאלתי, מבוהלת . סבתא היתה בסדר כשהייתי אצלה בשבוע שעבר וכשדיברתי איתה לפני יומיים . היא התלוננה קצת על כאבי ברכיים, אבל לא יות...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ