רבקה רביץ | 252 יחד מאז פסח, ארבעה חודשים מלאים . ביום השני לקחנו את כל הקטנים ללונה פארק הקיצי שהוקם בקצה היישוב . הילדים לא האמינו לכל השפע שנפרש על המגרש הענקי, שכוסה בדשא סינתטי : גלגל ענק, רכבת הרים, סימולטור טיסה, אוהל ובו הופעות של קוסם, ובין לבין דוכנים של פופקורן ושל נקניקיות בלחמניות . שעות ארוכות התרוצצו בין המתקנים, ולנו הגדולים שוב היה זמן לעצמנו על ספסלי העץ . התחלנו לתכנן את סוף השבוע . אמא של איציק הזמינה אותנו לשהות במירון בשבת . כל אחיו ואחיותיו, ילדיהם ונכדיהם, מוזמנים למתחם אולפנת "בני עקיבא" . נהיה שם מאתיים וחמישים נפשות, וצריך להתחיל לתכנן איך נגיע . מי יצטרף לרכבים העולים צפונה ומי יעדיף אוטובוס או רכבת מרווחת . חוה כבר הודיעה שתיסע באוטובוס, ואני תהיתי איך אארוז את הבגדים של כולם, איזה וכמה אוכל לקחת, ואם נקבל הפעם את המתחם נקי ואצליח לישון על מיטות הברזל הפשוטות, עם הבטן הענקית שלי והגב הדואב . יום לפני הנסיעה נשארתי במשרד עד שעה מאוחרת כדי לסיים את כל המטלות הדחופות, כי עמדתי להיעדר ליומיים . העבודה לא הסתיימה, ורק עם חשכה הצלחתי לצאת . התנעתי והתחלתי לנסוע ל...
אל הספר