פרק 29

| 229 אם וארץ כשהתקשרתי, הבנתי שהוא שכח לחלוטין שקבענו, "אני מצטער מאוד, אבל לא אצליח לבוא היום . תילי הקטנה שלי לא מרגישה טוב, ולקחתי אותה לרופא . סליחה ששכחתי, אבל לא ישנו כל הלילה כי היא בכתה והחום שלה עלה . " "לא נורא," הרגעתי אותו, נפרדנו בברכת שבת שלום ובאיחולי החלמה לתילי הקטנה והמתוקה . התבוננתי בחוברת ההוראות ובחלקי המגירות שנותרו בקרטון . אין ברירה . עליי להרכיב גם את המגירות . המסילות חוברו ופורקו כמה פעמים עד שקלטתי מהו הכיוון הנכון, אבל עכשיו עמד הארון בכל תפארתו, כולל מגירות שנסעו היטב במסילותיהן . אספתי את כלי העבודה וארזתי את המברגה, טיאטאתי ואספתי לשקית אשפה ענקית את כל האריזות, ואז התרחקתי מעט והתבוננתי בתוצאה המוגמרת בסיפוק . בשבוע הבא, אחרי החתונה, נחגוג בכל ערב מסיבת שבע ברכות אחרת לדסי ולמוטי . הראשונה תיערך לבקשתה בבית של אביגיל, חמותי . היא תוריד מהבוידעם את סט כלי החרסינה הכחול-לבן שלה, השמור לאירועים חגיגיים בלבד, תעלה מהמחסן שבמקלט הבניין את כל השולחנות המתקפלים, תבשל את הגולאש הידוע שלה, השוחה ברוטב אדום סמיך ועשיר, ותאפה לחמניות עגולות, קטנות, רכות ונימוחות...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ