פרק 26

| 215 אם וארץ "אבא, אני יכולה להתקשר לציפי ? " חיוך עלה על פניי רק מהמחשבה שאוכל . "למה להתקשר ? למה שלא תלכי אליה ? " שאל . "שיחת טלפון יקרה מאוד . " "אני רוצה לנסות את הקו החדש שלנו, ואת המכשיר היפה הזה," ביקשתי ותחנונים מתגנבים לקולי . בסוף שיכנעתי אותו שירשה לי, כי קר בחוץ ומתחיל להחשיך . חייגתי ותהיתי כמו בכל פעם שהשתמשתי בטלפון : איך זה יוצר את הקשר ? איך פתאום שומעים בצד השני את הצלצול ? ומה אומרים הצפצופים שאני שומעת עד שהם עונים . לפעמים הם קצרים, לפעמים ארוכים יותר . שיחת הטלפון הציתה את דמיוני והלהיבה אותי . תעלומה מרתקת . כשנכנסתי חזרה למטבח, ראיתי שאמא עדיין מאזינה לרדיו שעמד על מדף במטבח . אמא הרבתה להאזין לתחנת "קול השלום" של אייבי נתן כי הוא השמיע מוזיקה קלאסית טובה, כמו שהיא אוהבת . "אפשר להעביר ל'קול ישראל' ? " שאלתי את אמא . אני יותר אוהבת להאזין לקול ישראל . שם שומעים הרבה חדשות, ואפשר לדעת מה קורה בארץ ובעולם . בבקרים גם אפשר לשמוע את משפט דמיניוק, ובערב את "נתיבה בן יהודה מדברת ומאזינה" . כשאמא הסכימה להעביר תחנה, הייתי מרותקת לרדיו . גילגלתי את הפס האדום שמאלה, מ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ