פרק 25

| 207 אם וארץ אבי הקטן יצטער שאינו יכול לנהוג ברכב המשטרה הענקי מהפלסטיק שמאוחסן במרפסת, והבנות יצטערו שאין גישה לנדנדה, לטרמפולינה ולפוף . אחרי הארוחה נפנה את השולחן הגדול בסלון ונוציא כמה משחקי קופסה ואת השחמט . צלחות הפיצוחים והפופקורן המפוזרות על השולחן יתרוקנו מהר, והקטנים יתחילו להתנמנם על הספות והכורסאות . המשכתי להביט בחולמנות בגלים הגבוהים . חלונות הרכב היו פתוחים, וקול הגלים הגועשים מילא את הרכב והרגיע אותי . העברתי להילוך אחורי ועזבתי את החוף . הישיבה של מוישי אינה רחוקה משם, וכעבור עשר דקות כבר עמדתי בפתחה . התקשרתי אליו לטלפון הציבורי . הוא הופתע שהגעתי ושמח מאוד . כעבור כמה רגעים ראיתי את שערי הבניין העצום נפתחים ואת דמותו התמירה מדלגת במהירות במורד המדרגות . הוא נכנס לרכב והתיישב לצדי . "איזה כיף שבאת, אמא," אמר בהנאה גלויה . "התגעגעתי מאוד ולא הצלחתי לתפוס אותך כדי לעדכן שאני בדרך . דאגתי מאוד כשלא ענית לטלפון . אתה בסדר ? " שאלתי . "כן, אני בסדר גמור, ברוך ה'," השיב ברוגע, "הטלפון אצלנו בחדר מקולקל . אבקש שייקחו אותו לתיקון . מצטער שהדאגתי אותך," אמר . "הבאתי לך כמה דב...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ