| 183 אם וארץ השישית, והיא החלה לעלות לאיטה כמו מעלית רגילה, אבל לפתע פתאום הגבירה מהירות, וראיתי על הצג את הספרות 10 . . . 20 . . . 60 . . . 100 . לחצתי בכל הכוח על הכפתור של הקומה השישית, אבל הוא לא הגיב . המעלית החלה לאבד גובה ולרדת לאט . רציתי שוב ללחוץ על הכפתור של הקומה השישית, אבל לא הצלחתי להגיע אל הכפתורים . ניסיתי להניע את רגליי, והן לא זזו . ניסיתי להרים את היד לכיוון הכפתורים, אבל גם היד לא נעה ולא זזה . לפתע החלה המעלית לצנוח . ידעתי שאני עומדת להתרסק . צרחתי . כשאבא ואמא העירו אותי, הייתי מכוסה זיעה קרה, לבי הולם כמו תוף . "מה קרה, רבק'לה ? " שאלו שניהם בדאגה, אבא ליטף את ידי, ואמא חיבקה אותי ונשקה לשערותיי . "עוד פעם חלמתי על המעלית," דמעות שחרור פרצו מעיניי . הכול התחיל לפני כמה שבועות . "רבק'לה," קראה לי אמא מהמטבח . "תוכלי לקחת את השקית הזאת לגברת זילבר שגרה בבניין ארבע-עשרה ? היא ילדה לפני פחות משבוע ואין לה כוח לבשל . זו תהיה לך מצווה גדולה . " בניין ארבע-עשרה מרוחק רק שלושה בניינים מהבית שלנו, ואני אוהבת ללכת אליו . הוא בניין חדיש וגבוה מאוד שנבנה לאחרונה, יש בו שמ...
אל הספר