| 31 אם וארץ הענקית, המשביר לצרכן . החנות שהיה בה הכול . בערב פסח האחרון איציק קנה לי כאן מתנה . הוא חשב שאשמח להתאפר, ושרק חסרים לי המוצרים, אבל לא היה לו מושג איך קונים אותם, כי אמא שלו אף פעם לא התאפרה . בקומת הכניסה עמדו דוכני האיפור והוא ניגש לדוכן הראשון . למזלי, זה היה הדוכן של גרלֵן . הוא הסביר לדיילת שברצונו לקנות לי ערכת איפור בהפתעה . המוכרת שאלה לגילי ( שמונה-עשרה וחצי ) ולצבע עיניי ( ירוק ) , וציידה אותו בשלל מוצרים . איציק הנדיב, האוהב לתת מתנות יקרות, ביקש מהמוכרת לעטוף את המתנה . היא השקיעה ארוכות בעטיפות אקורדיון מנצנצות ובסרטי מתנה מסתלסלים, וכשאיציק נכנס הביתה והגיש לי את המתנה, עיניו נצצו . כשקרעתי את האריזה המושקעת ולעיניי נגלתה ערכת האיפור, קצת התאכזבתי . לא באמת התאפרתי יותר מדי . אבל הסתרתי את אכזבתי ופתחתי את האריזות אחת אחת . הרוב היה נסבל, מלבד האודם שהיה כל כך אדום, עד שכאשר צבעתי בו את שפתיי, היה נדמה כי הן מדממות . מובן שלא גיליתי לאיציק שהצבע השנוא עליי ביותר הוא אדום . הוא השקיע את נשמתו במתנה הזאת . בת ,5 בית חולים ניחוח חריף של אלכוהול העיר אותי . הקיר...
אל הספר