איך להיות רע 112 מצפה להן ושהאנשים ברחוב היו מעריכים את האמנות שלי הרבה פחות מאשר את העיסוקים היומיומיים שלהם . הקהל המצומצם, אם אפשר לקרוא לאדם אחד קהל, שסחף אותו נגן רחוב מחונן, היה הוכחה כואבת לכך . אבל האם האשליה הכיפית שאני רוקם בדמיוני היא בעיה ? האם החלום התמים הזה, שהקשר בינו למציאות רחוק כמעט כמו הקשר ביני לבין קריאת תווים, יכול להזיק לי ? בפרק זה נעסוק באשליות, "בחיים בסרט", ונדון ביתרון שיש לאשליה ובתרומה המשמעותית שבכוחה לתרום לחיינו . * * * דונלד ויניקוט, הגיבור הבלתי רשמי של הספר הזה, לא הפסיק להדגיש את החשיבות של האשליה ושל המשחק בהתפתחות האנושית . על פי ויניקוט, כפי שהזכרתי גם בפרקים הראשונים, החיים של כולנו מתחילים בעצם באשליה מוחלטת . התינוק שרק נולד "חי בסרט" — הוא מאמין בלב שלם שהוא זה שמפעיל את העולם ושהוא זה ששולט בו . חמור מכך, הוא מאמין שהעולם זה בעצם הוא ) "אנחנו העולם", כפי ששרו גם זקני צפת וגם מייקל ג'קסון, שהצליחו כנראה לשמר את האשליה הזאת גם בגילאים מבוגרים ( . האשליה התינוקית הזאת, שניתן לומר עליה שהיא "אם כל האשליות", היא דווקא אשליה טובה על פי ויניקוט, מ...
אל הספר