פרק תשעה-עשר

125 להפסיק לפי שעה את לימודי ולקבל עלי משרת מורה . הוספתי עדיין להשתתף בקורס אחד או שניים בטכניון, אבל עיקר עומס הלימודים הוקל מאוד . זו הייתה לי הפעם הראשונה שעבדתי עבודה של קבע וקיבלתי שכר קבוע, והדבר גרם לי סיפוק רב . ידעתי שהחלטתי החלטה נכונה . מפעם לפעם היה מר יפה נכנס אל כיתתי בדלת האחורית, אבל התלמידים היו עסוקים כל כך בעבודתם עד שלא השגיחו בו בבואו ובלכתו . לא אחת היינו שקועים בשיעור – תלמידי ואני – עד שלא שמענו את הצלצול המבשר על סוף יום הלימודים . המנהל אף קיבל תלונות מכמה הורים על שילדיהם נשארים בבית הספר עד שהם מסיימים את שיעורי הבית שלהם . שעות אחר הצהריים הנפלאות האלה בבית הספר הריאלי אכן הסיחו את דעתי במידה רבה מן השואה . פליטי המלחמה הלכו והתקבצו במחנות עקורים, ואילו תלמידי ואני עסקנו בהעלאת הצגות מלאות חיים ובקישוט אולמות בית הספר בציורים צבעוניים על הווי החגים . השתדלתי ככל שיכולתי לגונן על תלמידי, על כיתתי ועל עצמי מפני המציאות האיומה של המלחמה באירופה ותוצאותיה . סמוך לאותו הזמן נודע לי שהסוכנות היהודית מחפשת צעירים הנכונים לנסוע לגרמניה כדי להעלות ארצה ילדים יתומים...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה