פרק שמונה-עשר

121 שולחנות קטנים וצפופים ומבלים שעות בשיחה . בבית הקפה היו העיתונים חינם, וכך יכולנו לעקוב אחר החדשות, ותמיד היה מי שדש בפולמוס הפוליטי האחרון . לא פעם מצאתי בקפה עטרה את חברי טוֹלק, מסלסל בשפמו ומעשן מקטרת . טולק הקפיד תמיד על לבושו, ואופיו היה שנוי מעט במחלוקת מפני שאהב לספר סיפורים על הרפתקאותיו כשהיה טייס לפני המלחמה . אני עצמי נהניתי מחברתו של טוֹלק ומסיפוריו הרבים והמשעשעים, ומעולם לא היה אכפת לי אם נכונים הם או לא . גם את חברי מייטק אהבתי וכיבדתי, דמות ססגונית עם נופך של אומץ לב, ובייחוד אהבתי את שכלו היצירתי והמרדני . בכיתה, כשכולנו היינו מסרטטים קווים ישרים, היה הוא מפתיע ומסרטט מעגלים . הוא היה בחור גבוה ורחב גרם ולו זקן אדמוני מטופח וראשו קירח . לארץ - ישראל בא עוד לפני המלחמה ונרשם מיד ללימודים בטכניון, אבל כשפרצה המלחמה התגייס לצי הבריטי ובתוך זמן קצר עלה בדרגות ונעשה קצין . בשנת 1943 השתחרר ושב ללימודיו בטכניון, ושם נפגשנו . הוא היה מבוגר במקצת מן האחרים ובעינינו היה בשל יותר בשל שירותו בצי . עימנו הייתה גם צלינה, תלמידה מבריקה מן הפקולטה להנדסה כימית, ובעלה זולוטוב . זו...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה