115 החברתית הקדשתי לביקורים אצל משפחת רוזנברג בביתן אהרון שליד כפר ויתקין, ואצל אדם והדודה גוניה בכפר סבא . לפני המלחמה גרה משפחת רוזנברג עם משפחתנו באותו בית במאקוב . בעיני היו בני המשפחה תמיד סמל לציונים שהקריבו הכל כדי לעלות לארץ - ישראל . בשלהי שנות השלושים התפטר מר רוזנברג ממשרתו הטובה בטחנת הקמח ומכר את רוב נכסי משפחתו, וכך היו בידו 1,000 לירות סטרלינג שנדרשו כדי לעקוף את המגבלות על כניסתו של מהגר עצמאי לארץ - ישראל . הוא קנה לו חלקת קרקע במושב ביתן אהרון ופתח בחיים חדשים בתור חקלאי . אני זוכר את היום שבו מימשו בני רוזנברג את תוכניתם האמיצה ויצאו מפולין, והיטב זכורה לי התרוממות רוחה של אמי לנוכח מעשה ההקרבה שלהם למען ארץ - ישראל . כשעקרתי לחיפה נודע לי שמשפחת רוזנברג מתגוררת לא הרחק משם, ומאז התחלתי לבקר אצלם בשבתות . ביתם עמד בתוך פרדס וסביבו גן נהדר וחצר גדולה שבה התרוצצו בעלי חיים רבים . אהבתי לבקר אצלם מפני שבביתם חשתי רצוי תמיד, כאילו חזרתי הביתה . לא פעם עזרתי למר רוזנברג בעבודתו בפרדס, וברגעים האלה חשתי כאילו אני הוא המממש את החלום הציוני – הנה אני, לבוש מכנסיים קצרים ולרג...
אל הספר