פרק חמישה-עשר

108 יצאתי מפולין ב - 1939 . על אלה נוספה תחושת ההישג : הנה עלה בידי להשיג את מטרתי, הריני כאן, ואני בהחלט זכאי לחוש שניצחתי את הנאצים . * * * לאחר קבלת הפנים הלבבית להפליא של חברי הקיבוץ הוליך בחור אחד את אדם ואותי אל האוהל שנועד לנו – מקום מגורים מפואר, ובו שתי מיטות שדה צרות ועליהן סדינים נקיים ! אחר כך הלכנו עם הצעיר אל המכבסה ושם קיבלנו בגדי עבודה נקיים וכובעים להגן על ראשינו מפני השמש . משם הלכנו עימו אל המקלחות הפתוחות, התקלחנו וחזרנו אל מגורינו לנוח . למחרת התעוררנו השכם בבוקר ויצאנו לעבוד עם חברי המשק בשדות . לאחר חודשים שבהם היה עלי להישמר בכל תנועה מתנועותי היה לנו חופש התנועה החדש הזה, בתוך הסביבה היהודית בתכלית, בבחינת הנאה שאין לתארה . מן השבועות הראשונים לשהותנו בקיבוץ שמורים עימי זיכרונות נעימים רבים . בייחוד אני זוכר לטובה את שעות הבוקר הארוכות בחום הלוהט של עמק הירדן ואת הסיפוק והלאות שחשתי בכל אברי עם תום עבודת היום המתישה בשדות . בחיות רבה אני זוכר את הרחצה במקלחת הפתוחה שסמוך לאוהל שלנו ; אהבתי את אור השמש העז ואת קרירות המים הניתזים על גופי . רגע אחד נשאר חרות בזיכ...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה