95 עבר עלי ביממה האחרונה . יצאתי אל המרפסת והתבוננתי בחצר היפה ושטופת השמש ובסוחרים והנוסעים הממלאים אותה ברעש ובהמולה . מקצתם ישבו בניחותא סביב שולחנות עגולים, ואחד מהם עורר את תשומת ליבי כמעט מיד . הוא ישב לו ברישול גמור, כיסאו נוטה לאחור, ידו האחת מחזיקה בספר והאחרת נתונה בכיסו . הוא היה לבוש מקטורן לבן ומכנסיים צחורים ולראשו מגבעת טרופית, וכל כולו כאדם שאין לו דאגה בליבו והוא נהנה מזיווה של שמש הבוקר . התבוננתי באיש בעיון, ופתאום התחוור לי שזהו אדם ! ירדתי במרוצה במדרגות ומיהרתי לקדם את פניו . כה נרגש הייתי לראותו בלי מדים ושמחתי כל כך שעלה בידו להגיע עד שנפלנו זה בזרועות זה כאחים בנפש . מראהו היה טוב במידה שלא תיאמן . בגדיו היו חסרי רבב, וכל סימן לחייו הקודמים בצבא נמחה כאילו לא היה מעולם . משנרגענו במקצת מהפגישה המרגשת תרנו אחר פינה שקטה וישבנו לשוחח על מה שעבר עלינו ועל מה שעלינו לעשות עוד כדי לקשור קשר עם המחתרת היהודית . אדם סיפר לי על הרפתקאותיו בימים האחרונים . לאחר ישיבות הבוקר יצא אדם מן המחנה באמתלה כלשהי, מתוך כוונה שלא לשוב עוד . אבל כשעצר מונית נוכח פתאום לדעת שלמעשה א...
אל הספר