82 מאוד וזקוקה לרופא מיד . רצתי אפוא אל האורווה, הנחתי את האוכף על הסוס ודהרתי להביא את הרופא . עד שהגעתי אל לשכתו של הרופא כבר היה סוסי עייף ומחומם, אבל השעה דחקה ואני מיהרתי לשוב בדהרה אל הקולחוז והרופא בעקבותי . בבואנו אל הקולחוז הבחינו בני המקום בסוסי הרצוץ והצולע והורו לי לרדת ממנו מיד . הם כיסו אותו בשמיכות והוליכו אותו בצעד מתון הלוך ושוב . לא קשה היה לחוש במתח הגובר, אבל אני לא ידעתי במה חטאתי . לבסוף ניגש אלי בחור נחמד והסתודד איתי ; גרמת נזק לסוס, אמר, ולכן נשקפת סכנה לחייך . מוטב לך לעזוב את הקולחוז בלי שהות . לא האמנתי למשמע אוזני – היש מערכת ערכים שבה חיי סוס יקרים יותר מחייה של ילדה קטנה ? אבל דבר מה בקולו של הצעיר אמר לי שלא לזלזל בדבריו . מיהרתי להסתלק משם, וכמה ימים לאחר מכן שלח אלי הבחור את חפצי המעטים וצירף פתק בכתב ידו : כמה רגעים בלבד לאחר לכתי מן הקולחוז הופיעו כמה קנאים מאנשי המקום ובידיהם גרזנים, והם מוכנים ומזומנים לעשות בי שפטים . הצלת הילדה אינה מעלה ואינה מורידה דבר בעיניהם, ומי שמתעלל בסוס ראוי לעונש חמור ואכזרי . אגב, הוסיף הבחור, לילדה ולסוס שלום . שבתי א...
אל הספר