64 היהודים שחיו באזור הזה, בערים כגון ביאליסטוק, ברסט ולוּניניֶץ, נלכדו בתוכו ולא יכלו להימלט, ועד מהרה החלו הנאצים לרצוח אותם בהמוניהם . ב - 26 ביוני 1941 , חמישה ימים לאחר תחילת המתקפה, החלטתי שעלי למהר ולהימלט מגברילציצי . זה כמה ימים ירד גשם בלי הפוגה, ובאותו היום היה האוויר כבד ומחניק . בשעה מאוחרת אחר הצהריים, כשהלך יום העבודה והתקרב אל סיומו, שמעתי פתאום רעש שאינו שכיח במחוזות הכפריים – קולו של המון גדול קרב ובא . עזבתי את הטחנה וירדתי אל רחובו הראשי של הכפר, ושם ראיתי מאות בני אדם, רבים מהם מזי רעב, קרועי בגדים ויחפים, ושומרים סובייטים חמושים מוליכים אותם דרך הכפר אל שדה גדול בעיבוריו . עמיתַי מן הטחנה סיפרו לי שמדובר באסירים של מחנה עבודה שנשלחו לפולין כדי לעבוד בהקמת שדות תעופה וביצורים, ועכשיו הצטוו שומריהם להוליכם ברגל דרך אזורי הכפר אל שטחה של ברית - המועצות . גברילציצי הייתה התחנה האחרונה במסע הארוך הזה, וסמוך לכאן יחצו האסירים את הגבול ורשמית לא יהיו עוד בשטח כבוש . המחזה היה מחריד ומזעזע כל כך עד שהחלטתי ללכת אל השדה ולנסות ולברר על מה ולמה עוללו כך לאנשים האלה . שמעתי ...
אל הספר