פרק רביעי: Schrecklichkeit — אימה

114 ואין כמו חזיר כדי לחזק אתכם", אמר כמתנצל בלי להביט בעיניו של הרמן . הנזיפה של אשתו נגעה כנראה מאוד לליבו . אחר כך הלכנו קָזיס, הרמן ואני וכיסינו בעפר את קבר האחים . ניסיתי לא להשפיל מבט אך לא יכולתי ועם כל ערמת עפר יכולתי לחוש את הבחילה . באותו ערב התנצל קָזיס לפנינו . "פחדתי כל כך ! לא ידעתי מה לעשות . הם שברו לי את האף ! " אמר בהצביעו על התחבושת ועל הכתמים השחורים סביב עיניו . "אך, כפי שאמרה אשתי, מתים רק פעם אחת, ועזרה לאנשים בעת צרה היא הדרך הנוצרית, גם אם הם יהודים" . לאחר מכן התנהלה שיחה משונה . הרמן שאל את קָזיס אם ישנם יהודים בסביבה . "כל חיי סחרתי עם יהודים מאוּקמֶרגֶה . למען האמת, הם היו תמיד הוגנים וכנים . אך אתם שונים כל כך מאיתנו . . . אתם נראים אחרת, אתם מתלבשים אחרת . . . ומה שאנחנו שומעים בכנסייה . . . אינני אדם אדוק כל כך כמו אשתי, אך אתם צלבתם את אדוננו ישו הנוצרי, ואת העובדה הזאת אי-אפשר להכחיש" . כשהרמן העיר לו כי ישו נולד יהודי, הוא כמעט יצא מכליו . "לא, הוא לא ! הוא נולד נוצרי ! הוא היה הנוצרי הראשון ! " אמר בלהט ושלח מבט אל אשתו כדי לקבל את אישורה . "הוא נולד...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה