בשליחותם של העקורים היהודים אל יהודי ארצות־הברית

מנהיג בעיתו 61 שבמדינת אוהיו, נדמה כהזדמנות מתאימה לגרינברג להביא את דברם של העקורים היהודים באזור האמריקני בגרמניה לפני ראשי הארגונים 165 הטיפול בנסיעתו של גרינברג לארצות-הברית היהודיים באמריקה . חידד את מעמדם המשפטי הבעייתי של היהודים המשוחררים במחנות העקורים . באין לו דרכון נזקק גרינברג להשיג אישורים רבים שיאפשרו לו לצאת מאזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, להגיע לפריז, משם לטוס לניו יורק, ומניו יורק לנסוע לקליוולנד ולחזור באותה הדרך . לשם כך היה צורך לגייס את הסכמת הדרגים הגבוהים ביותר בממשל האמריקני בגרמניה ובארצות-הברית . ראשי הוועידה היהודית האמריקנית אייזיה קֵנֶן ( I . L . Kenen ) ודייוויד ר' וַאל ( David R . Wahl ) התגייסו למשימה וראו 166 ב- 6 – 9 בפברואר 6491בכך הזדמנות לסיים את "תקרית ד"ר גרינברג" . התנהלה תכתובת אינטנסיבית בנוגע ליציאתו של גרינברג לארצות-הברית, 167 המאמץ הרב הניב את התוצאה המקוּוה – ורבים היו מעורבים בה . גרינברג קיבל את האישור המיוחל לצאת מגרמניה, להשתתף בוועידה למשך 14 ימים ולשוב ללנדסברג . באישור צוינה המגבלה שאסור לו לדון באופן אישי או ציבורי במידע הנוגע לפעו...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה