פרק שנים־עשר: משפחה חדשה

130 הוא היה מסוגל זמן קצר אחרי כן לאמץ את טיעוניו של בן שיחו ולהצהיר שנבעו ממנו כאילו לא קרה דבר . עד סוף ימיו זכר היטב את עברו ואת ילדותו, והוא זה שסיפר לי פרטים על חייו של אבי מואיז ושל אמי בפולין ובצרפת לפני הולדתי ואחריה . באותה עת הלכה אמי לעולמה, בשנת ,1995 ודודתי פּוֹלֶט נפטרה בשנת ,1996 ולא היו עוד סיבות לשמור את סודות המשפחה . יתרה מזו, כבר לא היה עוד מי שישמע אותם . . . אבי החורג יענקל נפטר ב- 21 באוקטובר ,2001 בגיל שמונים ושלוש, בייסורים קשים בשל סיבוכי מחלת הסוכרת . הוא נקבר לבוש בתלבושת עברית בסגנון מקראי ועטוף תכריכים מעוטרים במגן דוד רקום בחוט זהב על- פי המסורת האשכנזית, בטקס מכובד כיאה לחבר הקהילה היהודית של פריז, בנוכחות כל בני משפחתו וחבריו ועל- פי משאלתו האחרונה . הוא נח לצד אשתו באחוזת הקבר שהקים בחלקה שמורה בבית העלמין של בּאניֶה ( Bagneux ) בפאתי פריז . הדרשה שנשא הרב הייתה מרגשת מאוד . הוא הזכיר בקיצור נמרץ את כל אשר עשה הנפטר בחייו עלי אדמות לאחר שהתמודד עם אסון השואה . למרבה הצער, הוא לא היה יכול לציין את משאלתו שהשלום יהפוך סוף- סוף למשאלתם של העמים בעלי הרצון...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה