פרק אחד־עשר: דודי יענקל

110 והמסחר התקיים על מי מנוחות . בימי השוק הייתה העיירה שוקקת, והאיכרים, כדי להפגין את הצלחתם במכירות, נהגו ללגום מנות כפולות ומכופלות של וודקה וחזרו לבתיהם שיכורים . בביתם של סבי וסבתי היה אולם מרכזי אחד ששטחו קרוב ל- 45 מטרים רבועים, ושם התנהלו חיי המשפחה . סבתי מלכה לבית קצנלבוגן הייתה בת יחידה ואם לעשרה ילדים, שהצעיר שבהם הוא דודי יענקל . את יענקל אימץ בעלה השני של סבתא- רבתא שלי, גיטלר . דודי יענקל היה ילד מחונן מלידה . כבר בגיל שלוש למד בבית הספר היהודי של הכפר קרוא וכתוב ביידיש . עד מהרה למד להתפלל בעל פה בעברית . סבי, דתי אדוק מאוד, הקדיש את ימיו ללימוד תורה ותלמוד . הוא התגאה במיוחד בבנו הצעיר ולכן הסכים לכל גחמותיו . דודי יענקל היה גרגרן גדול ונהג לגנוב את כל הממתקים שהיו מונחים בפינת המטבח של האולם הגדול . הוא הכיר את כל מקומות המסתור של סבתי ותמיד העמיד פנים שאינו יודע מי היה יכול להעלים את המעדנים הנדירים שנשמרו לאירועים מיוחדים . סבי סלח לו על כל תעלוליו, בתירוץ שידע את כל תפילותיו בעל פה ונועד לעתיד מבריק בתחום הדת . דודי יענקל העריץ את אחיו הגדול מואיז, שהיה מבוגר ממנו ...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה