פרק שישי: בבית הספר בפּאסֶה

69 היו אז מדרכות . כשהיינו מגיעים לסביבת בית הספר לבנות, הן היו נפרדות מאיתנו ואנחנו הבנים המשכנו בדרכנו אל חצר בית הספר שלנו . שירותי ה"בול- פגיעה" היו בקצה חצר המשחקים, ואנחנו מיהרנו לפקוד אותם ברגע שהגענו לבית הספר . השיעורים התחילו רק בשמונה וחצי, והיינו משחקים בחצר בית הספר עד ששמענו את הצלצול שהורה לנו להסתדר בטור לפני הכניסה לכיתות . לפני הכניסה לכיתה היה צריך להקדים תרופה למכה וללכת לשירותים . אם תלמיד ביש מזל שכח ללכת לשירותים ופתאום הרגיש צורך להטיל את מימיו באמצע השיעור, היה עליו להתאפק, להתכווץ ולהמתין לצלצול הגואל להפסקה כדי להימלט החוצה בזמן שחברי הכיתה צחקו מכל הלב . אומרים שהייתי תלמיד מצטיין : רציני, נבון, קשוב ומאופק . לא אהבתי במיוחד את המשחקים הבוטים בחצר בהפסקה . נהניתי לשחק רק בגולות, והתברר שהייתי מוכשר מאוד בתחום ! אבל השתתפתי גם במשחקים אחרים . אהבתי להתנסות בחמש אבנים, ולאחר שהסב רישאר נתן לי במתנה אולר, אהבתי לשחק גם במשחקי קליעה . . . בדרך חזרה הביתה היה לי תפקיד לקחת מהמאפייה שבלב הכפר כיכר לחם במשקל שלושה או שישה קילוגרם שהאופה הייתה שוקלת בנוכחותי . לא פע...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה