פרק חמישי: בבית משפחת רישאר

61 תמיד הצטערתי שהפטרייה האכילה יפה פחות מהפטרייה הרעילה . התחבטתי בסוגיות מטאפיזיות ותהיתי שמא מעשהו של האל היה מעוות ומעורר פרובוקציה כאשר העמיד אותנו במבחן הפיתוי של שבעת החטאים הגדולים . ערב אחד, עם שובי מבית הספר, הודיעה לי מדלן שלא אוכל לישון במיטתי באותו לילה מאחר שיתארחו בבית גברת עם בנה לזמן מה . אם כן, הייתי צריך ללון בביתה של ז'וזפין . אחרי ארוחת הערב יצאנו ז'וזפין ואני אל החושך נושאים ביד מנורת שמן, בכיוון ביתה . במעלה הגבעה פנינו שמאלה, על הדרך בכיוון סן פרֶמבּוֹ, והלכנו בשביל עפר צר שהוביל אותנו ישירות לאותו בית אבן קטנטן שהיה בו חדר אחד בלבד . שתי מיטות גדולות היו מסודרות זו מול זו, כל אחת מכוסה שמיכת פוך במילוי נוצות אווז . היה קר בחדר אבל עד מהרה הצלחתי להתחמם תחת הפוך, ואין מרדים טוב כמו הקור . אולם ז'וזפין לא הרשתה לי להיעלם תחת הפוך ולהתכרבל בזרועות מורפיאוס לפני שדקלמתי את התפילה . למחרת בבית "שלנו" פגשתי את אותה גברת מבוגרת, ששמה מדאם אוֹזינסקי ( Osinsky ) . היא התמקמה בחדר קטן בקומה הראשונה ליד המדרגות ולא רצתה לצאת, אפילו לא כדי לטייל בגינה . היא נראתה מפוחדת . ...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה