פרק שלישי: בביתו של פרָנֶק

99 יש להם סיכוי להימלט ולהציל את עצמם . את יודעת זאת היטב כמוני . אינך מבינה שצריך להביא לכאן את הילדה ולא שאת תיסעי אליהם ? כך יהיה להם יותר חופש פעולה . עד שאת תמצאי לך מקום תוכל הילדה להיות אצלי . תכתבי להם מיד, תכתבי את מה שאני כתבתי לך כי כל יום עלול להיות היום האחרון" . אסתר הבינה אותי היטב, האמת דיברה אליה, משכנעת ועצובה . החלטנו לבקש מסטאך שייסע להביא את הילדה . ובינתיים שלחה אסתר מכתב בדואר . בערב, כשביקשתי מסטאך שייסע לפָּריסוּב, התרגז וסירב . "הרי אני לא יכול לאסוף אלי את כל היהודים, הלנה . את חייבת להבין את זה ! " ליטפתי את ידו, ודיברתי אליו כמו לילד : "סטאכוּ, הרי תהיה לי דירה משלי, הילדה יכולה להיות בינתיים אצלי, ואחר כך נחשוב מה לעשות" . "אם השטן יתפוס אותי, אתם גמורים", התכעס . "רק אתמול הרגו הגרמנים חבר שלי לעבודה כי הייתה לו מזוודה עם בגדים של יהודים . את מבקשת ממני הרבה מדי, הלנה ! " "אם ככה אסע בעצמי", אמרתי לו . "אני אציל את הילדה ויהי מה ! " כולם בחדר שתקו . סטאך עישן . פתאום אחז בבדל הבוער של הסיגריה ומחץ אותו בין האצבע לאגודל . גיצים ניתזו מתוך ידו כמו גשם של זה...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה