מראית עין / / 113 יצירותיה מציבות מראה מול מרקם היחסים בחברה הישראלית, ומעוררות שאלות בדבר הישראליות וביטויה עבורנו כאינדיווידואלים, וכן בדבר טיפולה של החברה באחרוּת . מי אנחנו ? מה מרכיב את מוצאנו, ילדותנו, תהליך התבגרותנו, ומי אנו רוצים להיות ? האם אנו פועלים לכלול במסע חיינו ריפוי וחיבור, או שמא אנו מעוניינים להתקבע בעמדותינו ולהרחיק את ה'אחר' ? מה מגדיר את ה'אחר' או ה'אחרת' ? שאלות מעין אלה נותרו פתוחות בחברה בישראל עוד מימי קום המדינה, וכיום הן עולות מחדש ומציפות את המרחב הציבורי והאישי ; והאם השימוש בכלים 'מודרניים' מאפשר להעניק להן משמעויות חדשות, או שמא אלה אותן משמעויות ישנות בשינוי אדרת ? בעבר, שאלת החוסן הנפשי של החברה הישראלית נחשבה לטאבו – היא נותרה במחשכים, וביטויים למורכבויות נפשיות נדחקו לקרן זווית, מבלי להתחשב בהשלכות הדברים על חיי האדם . מאז עברה החברה תהליך שינוי ; בעקבות מציאות של א . נשים שהמשיכו לשתף מחוויותיהם, להציג בגילוי לב פצעים וצלקות במקום להחביאם במחשכי הנפש ולהביע את עצמם באופנים שונים – התאפשר לפתוח דלתות לא . נשים נוספים ולהביא את הפנים לחוץ כחלק מתהליך...
אל הספר