הילד כדמות של מיתולוגיה חדשה

126 | תיאטרון לקהל צעיר : מחקר, יצירה ושיח הרעיונות על אודות הילדוּת כפרק חיים בעל ערך מיוחד ועל אודות הילד כיצור אינדיבידואלי וייחודי החלו להתפתח בהקשר של השיח המודרניסטי לקראת סוף המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20 . קדמו לכך ספריו של צ'רלס דיקנס – אוליבר טוויסט ( דיקנס, 2009 ) , שיצא לאור ב - 1838 , דייוויד קופרפילד, שיצא לאור ב - 1849 ( דיקנס, 1987 ) , דוריט הקטנה, שפורסם בשנים 1855 - 1857 ( דיקנס, 2002 ) ועוד – Andrews ) , אשר הציגו את סבלן של דמויות ילדים ועוררו אמפתיה עמוקה ( 1994 , וכן רומן הנעורים של לב טולסטוי ילדוּת מ - 1852 ( טולסטוי, 1975 ) , שהעולם בו מוערך מנקודת מבטו של ילד . באותן שנים, ניטשה בספרו כה אמר זרתוסטרא ( 1883 - 1885 ) תיאר את הילד כסוכנה של הרוח החופשית וכדרגה הגבוהה ביותר Übermensch ( על - אדם ) : " [ . . . ] : מַה עוֹדשל מטמורפוזה בדרך אל אידיאל ה - תַּשִּׂיג יַד הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִן הָאַרְיֵה ? מַה לָאַרְיֵה הַטֹּרֵף כִּי יִהְיֶה גַם לְיֶלֶד ? כִּי יֵשׁ לְיֶלֶד תֹּם וְיֵשׁשִׁכְחָה לְיֶלֶד [ . . . ] אֶת - חֶפְצוֹהוּא יְבַקֵּשׁלוֹהָרוּחַ, אֶת - עוֹלָמו...  אל הספר
מכון מופ"ת