פרק 6: פסיכופתולוגיה בראייה בין-תרבותית

92 | מפסיכואנליזה לתרבות - אנליזה : טיפול רגיש תרבות במטופלים מתרבויות מסורתיות דיסוציאטיביות . איזנברוך כינה "שְכוֹל תרבותי" ( cultural bereavement ) את הקטגוריה אשר מתארת את מִגוון התסמינים האלה ( 1991 Eisenbruch, ) . לפי רוב התאוריות המקובלות במערב, הניסיון להבין את הפרט מתבסס על ההנחה שהוא אוטונומי, אדוֹן לעצמו ואחראי למעשיו . גם אם האדם סובל מהפרעה נפשית ופונה לפסיכותרפיה, מצפים ממנו לקבל אחריות לבחירותיו . באיזו מידה ההנחה הזאת תקפה בתרבויות קולקטיביות, תרבויות שבדרך כלל חיי הפרט מתנהלים בהן בהתאם לנורמות ולערכים של הקולקטיב ? בתרבויות אלו הפרט נוטה לייחס כל דבר שקורה לו לגורמים חיצוניים, והוא נמנע מקבלת אחריות למעשיו ולגורלו . דוגמה בולטת לכך היא הייחוס החיצוני להפרעות הנפשיות . אם במערב מייחסים את ההפרעות הנפשיות להפרעה בדינמיקה התוך - נפשית של הפרט, הרי ברוב התרבויות הקולקטיביות מייחסים את ההפרעות לגורמים חיצוניים דוגמת עין הרע, כישוף, איחוּז ( spirit possession ) ודיבוק . אמונה בתופעות כאלו קיימת גם בקהילות בישראל : "אסלאי" בקרב יוצאי מרוקו ו"זאר" בקרב יוצאי אתיופיה ( בילו, 2...  אל הספר
מכון מופ"ת