44 שמאי גלנדר 28 כי אם כמי כשליט החורץ בדרך שרירותית את גורלו של האדם, שנותן בידי האדם את אפשרויות הבחירה . מבחינה זו דומה שדבריו של קהלת קרובים לטענת איוב : "גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל ? " ( איוב ב 10 ) . ( בפסוק הבא, "על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה" ( קהלת ז 10 ) אני מציע לפרש "ימצא" במובן "להבין" או אף "להצליח", כמו ט 10 ; ואת הביטוי "אחריו" 29 משמע, בדומה ל"אחרי המלך", משמע, כאן = "אחרי האלוהים" . ) האדם במוגבלותו אינו מסוגל לתפוס את מלוא היקפם של מעשי האל, בשלמותם המוחלטת . המושא המשותף של "גם את זה לעומת זה" הוא מה שבנמצא, ההווה . ההווה נתון אפוא בידי האדם, אלא שהאדם מבזבז אותו בדרכים השונות שבהן הוא נס אל העתיד ואף אל העבר ( ראו ז 10 ) . המלצתו של קהלת למצות את החיים במלואם מתבססת על גישה אופטימית . במקום אחר אנו מוצאים המלצה דומה : "כל אשר תמצא ידך לעשות בְּכֹחֲךָ עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה" ( ט 10 ) . אבל בפסוק זה מבוססת ההמלצה על תפיסה כפולה . האחת, בחציו הראשון של הפסוק, יסודה בגישה האופטימית שהאדם רשאי ואף חייב לעשות כל מה שבכו...
אל הספר