92 עינב רוזנבליט 143 לבאן יצר את שפתו האסתטית בכוונה לשכלל שאלת הכוונה : את כלי הביטוי של אמנות המחול ; ואכן, חוכמת הגוף של לבאן ועיקריו הכוריאוגרפיים כוננו תשתית למוסדות מחקר ולהוראת מחול ברחבי העולם . לבאן ביקש להרחיב את המנעד של הגוף בחיבור שלו עם הרוח, והטכניקה שלימד, כתב התנועה שיצר והצורות הכוריאוגרפיות שמיסד נועדו במקורן לטיפוח תרבות הגוף כחלק מלמידת היכולות האנושיות ומימושן ; רק ההקשר ההיסטורי-פוליטי שבו פעל הפך את האמנות של לבאן לאמנות בשירות השלטון . אף על פי כן, בראייה של אדורנו ועמיתיו אנשי התיאוריה הביקורתית, מרגע שאמנותו של לבאן הפכה לכלי שרת בידי המשטר היא איבדה את האוטונומיות שלה, וכך הפנתה עורף לתכליתה כאמנות . תשומת הלב נדרשת כאן לגבול הדק שבין הערך הפלורליסטי והמלכד של האמנות לבין הפיכת האמנות לכלי שירות טוטליטרי של קולקטיביזם עיוור . בגרמניה הנאצית שימשו שפות התנועה החדשות לעיצוב בוטה של התודעה הציבורית על ידי הצגת קהילה אידיאלית שהתממשה בגוף פיזי ששייך לגזע הארי, העליון . כמו בכל תנועה לאומית, הפרדוקס היה שבשם ה"אחדות" יושמו הפרדות רבות והונצחו היררכיות נוקשות . ני...
אל הספר