14 אחדות סובייקט-אובייקט בזן בודהיזם

172 אסתר פלד אינם יחסים מוציאים אלא ממצים ; אין אלו שני קטבים מנוגדים שאין ביניהם תלות, אלא ההפך הגמור : הם אותו הדבר עצמו, ולכן הם שונים אפיסטמולוגית אך לא אונטולוגית . התודעה האנושית ממוקמת בנקודת המפגש שבין הטרנסצנדנטלי לבין התופעתי . בניסוח זה יש כדי להטעות משום שמתעורר הרושם שקיימים שני מישורים — מוחלט ותופעתי — ללא תלות בתודעה, כשזו פוגשת כביכול בשניהם בנקודת המפגש ; ואולם למעשה התודעה היא ה"מקום" היחיד שבו שני המישורים קיימים כשהם ממצים זה את זה . התפיסה הבודהיסטית של התודעה האנושית, המכירה את שני המישורים כאחד, יוצרת את הביטוי " tathāgatagarbha " — "המטריצה של הככות" ; הבנה של מונח חשוב זה היא המפתח להבנת הרעיון של "אחדות סובייקט ואובייקט" . המונח " tathāgata " הוא אחד הכינויים של הבודהא ההיסטורי שקיאמוני, אך כשהוכנס לשימוש בזרם מאהאיאנה, הוטען ברובדי משמעות נוספים ; כך, לדוגמה, בביטוי " tathāgatagarbha " המצביע על הככות ועל המוחלט : "The Absolute", "The Eternal Buddha" ( " dharmakāya " ) . המילה " garbha ", בהתכוונותה למטריצה, לגרעין ) במובן האורגני ( או לעובר, מסמלת את כלי הק...  אל הספר
רסלינג