12 חשיבה, המשגה ומושג הידיעה אצל ביון ובבודהיזם

146 אסתר פלד בפרק הקודם הנחנו כי ה – " Reverie " והשקילות המנטלית במדיטציית ויפאסנה מתארים הלך רוח דומה — שתיהן מסמנות פתיחות לחוויה . הנחנו שהשהייה במדיטציה אמורה לשכלל את כושר ההכלה של התודעה ולאפשר לפונקציית אלפא לפעול . כמו כן, הנחנו שככל שכושר ההכלה של התודעה גבוה יותר, כך גם מתאפשרת יותר פעולת העיכול המנטלית ) פונקציית אלפא ( , ולכן גם הצמיחה המנטלית . בפרק זה נתקדם צעד נוסף, ונניח כי הלך רוח זה ) שקילות או Reverie ( מאפשר חוויה במצבה הפרה – קונספטואלי, כלומר הגמשה של התודעה ) המיכל, כלי הקיבול המנטלי ( , הבאתה ככל האפשר לסיבולת גבוהה למצב המתסכל של פרה – קונספציה, תוך שכלולה של היכולת להיות, לחוות או לדעת את העולם ללא תלות בעקרון העונג, כלומר בלא שהצורך להגיע לסיפוק על ידי רוויה ינחה את הפעילות המנטלית . ניסיון לתאר מדיטציה במונחים של ביון יכול להיראות כך : האימון המנטלי של המדיטציה הבודהיסטית הוא אימון במפגש של פרה - קונספציה עם ממשות, כשההיבט הלא - רווי הוא דומיננטי . כפי שראינו, לביטוי "פרה – קונספציה" יש אצל ביון רבדים שונים של משמעות . ביון עצמו מציין לא פעם כי הביטוי הוא ע...  אל הספר
רסלינג