56 אסתר פלד כשנויה במחלוקת מעצם היותה כזאת . במובנה המקובל במערב, "מיסטיקה" מהווה מילה נרדפת ל"חשיבה מאגית", ועל כן מסתייג ממנה העולם המדעי . זו אחת הסיבות לכך שככל שהתיאוריה של ביון התפתחה, כך גם הלכה ופחתה תשומת הלב אליה מצד עמיתיו למקצוע . ואולם החלופה שביון מציע לעקרון העונג / מציאות אינה "מיסטית" במובן המקובל של מונח זה . החשיבה של ביון "מיסטית" הואיל ואינה חוששת להכיל בתוכה את הנעלם, את הלא ידוע, את היעדר המוגדרות של החוויה האנושית, במקום להותיר את כל אלה בחוץ ולהניח את האדם וחצי תאוותו בידו . המוצא של ביון מן הגלגל הדטרמיניסטי של כאב ועונג עובר דרך מונח הקיים בתיאוריות הבודהיסטית והפסיכואנליטית : "תודעה" . זהו המפתח לפריצת המנגנון המכני הכפוף לעקרון העונג . פרויד לא השתמש במפתח הזה, אך ביון מצא את המפתח שהשאיר אחריו פרויד ואף זיהה את השער שאותו הוא פותח . המונחים "תודעה" ו"עקרון המציאות" עוברים טרנספורמציה אצל ביון, והם מקבלים משמעות שונה מזו שהייתה להם אצל פרויד בפרט ובפסיכואנליזה הקלאסית בכלל : הפסיכואנליטיקאי והמטופל שלו דומים בתלותם בחושים, אך האיכויות הנפשיות שבהן עוסקת הפס...
אל הספר