סיכום

166 בעז תמיר מוותרת במובנים רבים על הסיפור היפה שמספרת לנו הפיזיקה הקלסית, על עולם מושלם הקיים בין אם נתבונן בו ובין אם לאו, על הריאליזם הנאיבי של איינשטיין . היא מוותרת על כל אלו לטובת ניבויים סטטיסטיים . היא מכניסה את ההסתברות כחלק אינהרנטי ממנה . היא עוסקת ביחס שבין המדידה למציאות, מותחת את גבולות ההבנה שלנו עד הקצה, מה שנראה לנו לעיתים פרדוקסלי . ואולם ישנם בתורה הקוונטית יופי וקסם מסוג אחר . מספר אומנים אף עוסקים בסוגיה זו, ומדי פעם מוצגות עבודות העוסקות בתפיסות 158 159 פילוסופים של המדע עסקו גם בקשרקוונטיות של המציאות . שבין תנועות באמנות בראשית המאה ה- 20 כגון דאדא וסוריאליזם, 160 ואולם אנו מעונייניםלבין הפיזיקה המודרנית ובכללה הקוונטית . בתפיסת היופי כפי שפיזיקאים רואים אותה ! אשר לכוחה האוניברסלי של התאוריה לתאר ולנבא תופעות רבות, משוואת שרדינגר אכן עושה זאת, ראינו רק דוגמה אחת קטנה מני רבות . אף על פי שפתרון המשוואה כמעט תמיד קשה עד בלתי אפשרי, כוחה של משוואה אחת לתאר כל כך הרבה תופעות הוא עצמו מדד לשלמותה של התורה . השתמשתי במכוון בפועל לתאר או לנבא ולאו דווקא להסביר . לעיתי...  אל הספר