טז משוואת שרדינגר

148 בעז תמיר פונקציית גל, כיצד נמצא את המקבילות הקוונטיות של הגדלים הקלסיים של החלקיק בפונקציית הגל המתארת אותו ? כל גל ניתן לתיאור באמצעות שני מדדים עיקריים ; האחד, תדירות הגל ( angular frequency ) ω שהיא מספר המחזורים לשנייה, והשני, מספר הגל ( k ) wave number שהוא מספר המחזורים למטר . כדי לקבוע את התדירות אנו מניחים שאנחנו עומדים מהצד וסופרים כמה מחזורים מלאים עוברים מול פנינו בשנייה אחת . כדי לקבוע את מספר הגל אנו סופרים את מספר המחזורים הנכנסים במטר אחד . שני הגדלים האלה מיוחסים לגדלים הקלסיים באופן כזה : ω ћ = E , P = ћ k . המשוואה הראשונה שייכת במקור לאיינשטיין ולפלאנק . ראינו אותה כבר בפרק ז ואולם שם לא דובר על פונקציית גל כי אם על קרינה אלקטרומגנטית . האור הוא גל אלקטרומגנטי ועל כן הוא עונה למשוואות מקסוול . אם כן, משוואות מקסוול צריכות להסביר את תבנית ההתאבכות עבור הפוטונים בניסוי שני החריצים . אולם אם האור הוא גם חלקיקים הרי שפונקציית הגל שלו תענה גם למשוואת שרדינגר שנציג כאן עבור פונקציות גל . אולי משוואת שרדינגר שקולה למשוואות מקסוול עבור הפוטון ? כמעט, אבל הדברים כנראה קצת...  אל הספר