188 גילית הורויץ רגילים ; הלוצינוזיס אינו מצב קיצון, זהו מצב שתמיד קיים בתוכנו, 171 מענייןאלא שהוא מוסווה על ידי תופעות אחרות שממסכות אותו . לחשוב על הקשר בין אמירה זו ובין טענותיו המאוחרות יותר על היעדר מעין "קו מפריד" בין הנורמליות והשיגעון והיותם קיימים בנו בה בעת . כבר כאן הוא מתאר דבר מה שבמבט ראשון, ואף במבט שגור בעולם המינוחים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים, נראה כתיאור של פתולוגיה והרי הוא משים אותו כמצב נפשי קיים ונורמלי . אם האלמנטים הממסכים את המצב ההלוצינטורי הקיים בתוכנו כל העת יכולים להיות מושעים או לכל הפחות ממותנים, הרי שנוכל לראות את ביטויי ההלוצינוזיס . אל עומקו ועושרו של ההלוצינוזיס נוכל להגיע רק בעזרת "אקטים של אמונה", הוא כותב . אחד האלמנטים הממסכים עלול להיות נעוץ באיום המצוי במצבים עמומים אלו, שעליהם מקובל לחשוב שהם מצבים פתולוגיים . אפשר שסיווגם כפתולוגיים הוא מנגנון הגנה שמופיע כתווית פסיכיאטרית, המרחיקה בין האנליטיקאי ובין המטופל ההלוצינטורי ומפרידה ביניהם . אולם ההלוצינציה קיימת-כשלעצמה בתוך המטופל, וכדי ליצור מגע עם ביטוייה עלינו להסיר מחסומי הגנה כאלה ואחרים . ...
אל הספר