74 גילית הורויץ אין ערך ייחודי לפסיכואנליזה, אין הצדקה להעדפתה על פני קשרים אחרים כמקדמת התפתחות . השני, והוא זה שמשמעותי יותר לעניינו, הוא התנאים שבתוכם נעשתה ההתמרה, וביון מציין באופן ספציפי : אם הניסוחים והפרשנויות שנעשים נמצאים במרחב K-ה , כלומר מתבוננים ועוסקים בידיעות, בהבניות ובניסוחים קיימים, דברים שכבר התגלו ופורשו, הרי שערכם התרפויטי נמוך יותר מאשר אם ניסוחים ופרשנויות אלו נובעים מהתמרות של O לתופעות-שניתנות- להתנסות וידיעה . מה שאינו ידוע ומתגלה הוא בעל ערך תרפויטי רב יותר לעומת מה שכבר גלוי וידוע, ומנוסח מחדש בדרך זו או אחרת . חדשנותה של אמירה זו היא בהיותה מעניקה ערך רב יותר להתמרות ולפרשנויות שנעשות מתוך תנאים שונים מאלו המקובלים עד כה בחשיבה הפסיכואנליטית : אם אנו עוסקים בהתמרות של O - אותו מרחב אינסופי ובלתי נגיש במישרין - הרי שזהו ערכו וזוהי תרומתו של הטיפול הפסיכואנליטי . זאת על שום שאנו מפנים מבטנו אל האמת כפי-שהיא, הקיימת-כשלעצמה, ושמתגלה בתופעות, מתבטאת ברכיבים שלא היו ידועים קודם, לא נחשבו קודם לכן, ומכאן שעדיין לא התנסחו, לא פורשו . יתר על כן, אף מה שהינו לא-מודע...
אל הספר