דרשה 3 הפער בין המציאות־כפי־שהיא־לעצמה ובין המציאות־הנחווית

26 גילית הורויץ על ידי הצופה המתבונן או על ידי כלי המדידה . המתווך הוא אותו כלי תפיסה / מדידה, בין שהוא מכשיר ובין שהוא תודעת האדם . בא לומר, לעולם לא נוכל להעביר את הדברים כהווייתם, משום שאנו משמשים להם מתווך באופן תדיר . הסובייקט בעצמו הוא זה שמכונן את האובייקט, משמע הוא זה שרואה את האובייקט, קולט אותו, חווה אותו ומתארו . האובייקט-כפי-שהוא-לעצמו הינו בלתי מושג, שהרי השגתו כרוכה בנקודת המבט של הסובייקט הצופה, ב"כלי" המתווך, ולפיכך לעולם לא מתקיימת השגה ישירה, בלתי מתווכת, של האובייקט-כפי-שהוא-לעצמו . מכאן שכל תיאור עובר דרך תפיסתו של הצופה המתאר או הכלי המודד . באנליזה, תיאורן של ההתרחשויות בשעה עובר דרך עיניו של המספר, ומשום כך - אין התיאור מעיד אלא על תפיסתה של ההתרחשות בעיני המתבונן . שנים רבות נכחה טענה זו במחשבתו של ביון . על שורשיה ניתן להתחקות, למשל, ברשימה אישית שכתב ב- 1959 . 8 . 9 ופורסמה 16 ביון מתדיין שם עם ספרו של הייזנברג ( Heizenberg ) , לאחר מותו . פיזיקאי מאסכולת מכניקת הקוונטים, פילוסופיה ופיזיקה . בין השאר, הספר מציג את עמדתו של הייזנברג על אודות עקרון האי-ודאות של ...  אל הספר
רסלינג