פרק ז: זמן ונצח

ז ן ונצח 335 ( ב ) הנבדל והזמן הכרל ציין ב קו ות כבים שהנבדל איננו נכלל תחת הז ן, וקביעה זו היא אחד אפיוניו השליליים של הנבדל . ברגוכ אכיהר ניסח הכרל בפתיחת דבכיו עיקכון חד ש עי, עין חוק טבע חלופי לחוקיות ה דעית ה קובלת : הטכנסצנדנטי או דבכ רהדבכים האלוהייםר נעלה על הז ן . ה שנעלה על החו כיות נעלה גם על הז ן . לאחכ כן הבהיכ הכרל את השלכותיו של עיקכון זה כדלהלן : כי הדבכים שהם חשובים ב דכיגה עד כי לעלוי ציאותם אינם נופלים תחת הז ן לג כי . וזככנו לך ל עלה כי ישכאל יצאו צכים בדביקות ה דכיגה העליונה שהיא ל עלה ן 9 כי עם יציאת צכים זכו סדכ הז ן . ובזה עצ ו נתינת האכץ, באכץ, כדכתיב והוצאתי אתכם ( ש ' ו, ו ) והבאתי אתכם אל האכץ ( שם שם ח ) וגו כ . וכן התוכה היא על הז ן ל דכיגת התוכה, כי הז ן הוא תולה בש ש בתנועת הגלגל, והתוכה היא ל עלה [ הש ש ] כ ו שא כו חזרל ה יתכון לאדם 10 תחת הש ש הוא דאין לו יתכון, אבל ל עלה תחת הש ש 11 וכל הדבכים אשכ הם ן הש ש יש לו יתכון, והוא התוכה . 12 ולפיכך על הז ן כל ענין הז ן שוה, ואינו בז ן זולת ז ן, א כו כי כל אדם חייב להכאות את עצ ו כאילו הוא יצא 13 דהסבה לאותן...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים