פרק שמיני נביאה פרוצה

שרה האשכנזיה מלכת השבתאים 60 שהנישואים מומשו רק אחרי המרתם של שבתי ושרה לאסלאם 119 בשנה לאחר מכן . כך, המאבק בין אורח החיים של ״הושע״ לבין זה של ״גומר״ הסתיים כפי הנראה — לפחות באופן זמני וכלפי חוץ — בניצחונה של גומר, עד כדי הפיכת עמדתה של התנועה ביחס למיניות על פיה, מהתנזרות מינית למה שנראה כהפרזה מינית . הזוג המלכותי ערכו נשף שבו גברים ונשים רקדו יחד . כמו גומר הנואפת, ולא כמו הושע הצדיק, פגש שבתי את נשותיו הגרושות בגופו — מעשה שנחשב לא מקובל — ואף פרש לחדר נפרד עם אשתו הראשונה . נטען גם ששכנע מבקר להיכנס לחדרה של שרה, וכשאדם זה נבהל וברח, שבתי טען כביכול ש״אילו היה עושה רצונה, היה עושה תיקון 120 נסיבות האנקדוטה הזאת ותוכן מילותיו של שבתי, שאמנם גדול״ . באות מכלי שלישי, מרמזים שלא זו בלבד שעשיית ״רצונה״ של שרה הייתה חשובה לשבתי, אלא גם שהתנהגותה המינית, שקודם לכן סימלה את מצבו החוטא של העם היהודי, הפכה כעת להתנהגות גואלת בפני עצמה, שכן לכאורה קיום יחסי מין עם שרה היה מעשה המקרב את הגאולה . בנוסף לחציית הגבולות של מרחק ומגע נאות בין גברים לנשים — התנהגות שהייתה שונה באופן כה חד מהדימו...  אל הספר