שאלות מתודולוגיות 149 מאחר שהסובייקט הלא-מודע קיים רק במאבקו נגד הפנטזמה של 'האחר 6 האחרון מכונן אותו בחלוקתו כסובייקט נושא איווי או כסובייקט הגדול' . המבוטל בהתענגותו . 7 זוהי הסיבה, כי באופן שונה מקאנט בחיבורו 'הדת בגבולות השכל', אין אני רואה ב'ישראל' 'כנסייה' ואף לא 'קהילה קדושה' — אידיאל ממומש . ב'ישראל' אראה 'עם', כלל יחידים המשועבדים לחוק זהה — 'ברית', המצווה עליהם להיות קדושים, למרות אי-טהרתם . איכות יחסיהם הבין-אנושיים אינה זו המרשימה ( כי איכות זו מאפשרת להתאוות בכל מקום ) , אלא המאמץ הפנים-סובייקטיבי של כל אדם לקבל חוק-ברית ולהאיץ את חלוקתו כסובייקט כדי להשתנות . כיום מעניינים אותי הפרקטיקה הרפלקסיבית המניעה את הפנים- נפשי, המעבר מהדת אל הפילוסופיה, ואולי אף 'הישרדות החיים 8 הפילוסופיים העתיקים', שאותה כינה אריסטו ה'תיאורטי' . מטרת התורה הינה הבאת הסובייקט אל שלמותו, המסומנת במאפיין 9 משמעו לקבל באופן עצמי אתהשורש של"מ . מאחר שהיות שלם החלוקה הסובייקטיבית . אני רואה במטרת הפרקטיקה המדיטטיבית והתיאורטית של התורה את הקבלה של הסובייקט ( ללא קונפליקט ) את הווייתו, הנחלקת למגמות ס...
אל הספר