בין רציונליזם לרומנטיקה ההוכחה של משה מנדלסון לקיום האל

גדעון פרוידנטל 508 בדברים הבאים אני מבקש להציג הוכחה פילוסופית לקיומו של האל הדתי . ההוכחה היא של מנדלסון והיא מכוונת ישירות לקיומו של אל הדת . ההוכחה מצויה בפרק השישה-עשר בספרו 'מועדי שחר או הרצאות על קיומו של אלוהים' ( 1785 ) . ספר זה נחלק לשתי חטיבות : 'ידיעה מקדימה : על אמת, מראית עין וטעות' ( פרקים 1 – 7 ) , המניחה תשתית פילוסופית לדיון ראוי בנושא החטיבה השנייה — 'מושגים מדעיים שיטתיים על אודות קיומו של אלוהים' ( פרקים 8 – 17 ) . שלושה פרקים מחטיבה זו ( פרקים 13 – 15 ) מהווים חטיבה בפני עצמה — אלה הם הפרקים שבהם מנדלסון דן בפנתאיזם ומגן על חברו גוטהולד אפרים לסינג מפני ההאשמה שהוא 'שפינוזיסט' . בפרקים הקודמים לפרקים על הפנתאיזם מנדלסון דן בהוכחות מסורתיות לקיום האל ( ואומר שהן מסורתיות ) אך בפרק הראשון שלאחר הדיון בלסינג, בכותרת הפרק השישה-עשר, הוא מצהיר כי יציג הוכחה חדשה משלו . הוכחה זו זכתה רק לדיונים ספורים 2 ודומני שלא הנהירו אותה כראוי . ההוכחה מחדשת בשעתה ובמאה העשרים, מבחינה פילוסופית בכך שהיא מסתמכת על ייחודם של מושגי דיספוזיציה, והיא מחדשת מבחינה דתית בכך שהיא מבטאת תפיס...  אל הספר